ואדי קנה מהווה חלק אינטגראלי מחיי היומיום של הפלסטינים החיים באזור סלפית. החקלאים של הכפר דיר איסטיה מעבדים את אדמותיו הפוריות והוא גם מהווה מוקד לפיקניקים וטיולים. בביקוריי הרבים בכפר שמעתי לא פעם עדכונים מהטיול האחרון שמארחיי קיימו באזור המעיינות שבואדי. אנאלוגיה לא מדוייקת תהיה אתר הסטף ומה שהוא מהווה עבור תושבי ירושלים. ביום ששי האחרון הציב הצבא מחסום בכניסה לואדי קנה ופלסטינים שהגיעו לשם לא הורשו להיכנס אליו. בירור קצר העלה שבאותו זמן התקיים שם אירוע גדול של ילדים מההתנחלויות הסמוכות. למישהו בצבא או בהתנחלויות היה ברור שזכותם של יהודים לטייל עולה על זו של פלסטינים לנוע באופן חופשי במרחב בו הם חיים. זה אמנם קורה כל יום במחסומים הפרושים בשטחים אבל נסיבות המקרה הזה שערורייתיות במיוחד.
מאחורי הקלות הזו של הדיכוי מסתתר משהו אחר. סוג של התעלמות. פחות משהפלסטינים מפחידים אותנו, פחות משאנחנו שונאים אותם, הם פשוט לא קיימים עבורנו. אנחנו לא ממש רואים בפלסטינים בני אנוש – סובייקטים אוטונומיים שיש להם רצון חופשי, צרכים ורגשות. אחרת אני לא יודע איך להסביר את הסיפור הנ"ל ואת שני הבאים.
על חומת ההפרדה שהולכת ונבנית באדמות אל-וולאג'ה כבר כתבתי בעבר. בימים אלו נחפרת בקצה הכפר מנהרה שתעבור מתחת לתוואי החומה. המנהרה תחבר בין ביתה של משפחת חג'אזלה לשאר הכפר. למה? כי הבית מבודד יחסית משאר הכפר ונמצא כ-50 מטר מחוץ לחומה. להזיז את החומה כמה עשרות מטרים? מה פתאום! להשאיר את הבית ויושביו בלי מחסום שימנע מהם את חופש התנועה? מסוכן מדי! במקום זאת הבית של המשפחה יוקף בגדר. לא גדר אבן חיננית, לא גדר נוי – גדר תיל עם חיישנים חשמליים שתכלא בתוכה אבא, אמא וילדים. התנועה לתוך ומחוץ למכלאה תתבצע כאמור דרך מנהרה.
בחזרה לדיר איסטיה. לפני קצת יותר מחודש התעוררו תושבי הכפר באמצע הלילה למשמע נסיעה פרועה, צעקות וקולות נפץ. כוח של צה"ל פשט בסביבות השעה 22:00 על הכפר. חיילים עלו על גגות הבתים והשליכו ברחוב מספר רב של רימוני הלם וגז מדמיע. פעולה חשובה לעצירת מחבלים בדרך לפיגוע? לא בדיוק. החיילים לא חיפשו איש. הם השתוללו ברחובות ועל הגגות משך מספר שעות ועזבו את הכפר. זה היה סוג של "אימון על רטוב". המחיר, בדמות ילדים שהתעוררו בבהלה ו-3,000 איש שזכו להשפלה שבלהיות אסירים בבתיהם, אינו נחשב.
דרך אגב, אף אחד משלושת הסיפורים הנ"ל לא הגיע לחדשות בישראל. גם כשפורסמה בהארץ כתבה שהזכירה את הבית של משפחת חג'אזלה, נשמט המידע אודות הגדר שתהיה סביב הבית. באמת עדיף שלא לדעת. אלו סיפורים קטנים יחסית – לא הרסו בור מים באזור מדברי, לא פלשו לשום בית באמצע הלילה, אף אחד לא נהרג … קשה גם להצביע על אינטרס – לגיטימי או זדוני – שעומד מאחורי המעשים הללו של רשויות המדינה. סתם שגרת כיבוש נטולת תירוצים.
תודה אביב, זה כל כך נכון, ההעדפה וברירת המחדל שלנו (ואני כוללת את עצמי בתוך זה) שלא לראות או לדעת.
והשורה המצוטטת בראש הבלוג שלך מאת טיך נאת האן, בראש הפוסט הזה מזכירה כמה הנס הזה עדין ותלוי תמיד באינסוף תנאים ומגבלות.
עצוב. כל כך עצוב.
[…] את יום אתמול בקריאת הרשומה החשובה של אביב טטרסקי על שגרת הכיבוש שממש כאן מתחת לאפנו ולעינינו המסרבות לראות, וסגרתי את […]
אביב יקר, סיפור מר– עוד נדבך באין סוף מקרים שבהם מתנהלת מדינת ישראל בתירוץ
הנודע "שיקולי ביטחון".
מ- "שיקולי ביטחון" דורסים מוסדות המדינה חיים אזרחיים פלסטיניים ומ"שיקולים כלכליים" היא
דורכת על רבים מאזרחיה ואזרחיותיה.
אני מודאג לא רק מן העלייה הנראית בתופעות של גזענות ומקרי עוינות כלפי אזרחים פלסטינים-ישראליים או כלפי שוהים פלסטינים בישראל, אלא גם מכך שהתופעה מתעצמת כל עת וגם ישראלים מסויימים הופכים שקופים לגבי ישראלים אחרים, ומצב האדם וזכויות האדם,
הולך ומתדלדל.
מדכא ומרתיח. תודה על התזכורת.
יפה כתבת.
אני טיילתי פעמים רבות בנחל קנה, זה אזור מדהים, והטיול שלי לא בא על חשבון הערבים המקומיים.
אבל אם הצבא מנע את כניסת הערבים בעקבות אירוע של המתנחלים, זה נעשה מסיבה אחת: כדי למנוע מהערבים לפגוע במתנחלים.
אז אינני מבין על מה הנך מתלונן?!
תודה על התגובה – אני מאמין לך שאינך מבין מה הבעיה.
לצערי זה שאינך מבין זה בדיוק חלק מהבעיה.
אתה בעצם אומר שכדי שיהודים יוכלו לטייל אז ראוי לסגור את האזור בפני פלסטינים. ניסית לדמיין את עצמך מגיע לשדה החקלאי שממנו אתה מתפרנס או למעיין שבו אתה נהנה לעשות פיקניק יחד עם הילדים שלך ואז חייל חמוש בנשק אומר לך "רוח מן הון"?
נראה לך באמת נורמלי שבשביל "טיול שנתי" שך קבוצה אחת של אנשים ראוי לשבש כך את שגרת החיים של קבוצה אחרת? הקבוצה האחרת הזו מורכבת מאנשים אינדיוידואלים שאתה לא יודע שום דבר עליהם. פשוט מדביק להם את תווית ה"פלסטיני" ומתוקף כך הצרכים שלך קודמים לצרכים שלהם?
אפילו אם מתעלמים מכל זה ושופטים רק לפי הנימוק הבטחוני אז לפני כחצי שנה בוצע תג מחיר בכפר דיר איסתיה הסמוך לואדי. עצי זית של חקלאי האזור מושחתים על ידי היהודים הגרים שם. משאיות של יהודים מגיעות באופן קבע לשדות, גונבות את האדמה שבהן ונושאות לישוב יהודי כלשהו. האם תעלה על דעתך לסגור את השטח בפני יהודים כדי שהפלסטינים יוכלו לחיות בבטחה?
אתה טיילת בואדי קנה. הפלסטינים הרבים שחלפת על פניהם לא ניסו לפגוע בך. מאיפה כהות החושים שלך שמתוקפה מובן מאליו בעיניך המעשה הכוחני של סגירת הואדי בפניהם?
הי תודה תודה על זה