השלג שירד בירושלים בסוף השבוע היה הזדמנות ל"מדיטציית שלג" שבשנים האחרונות ונטולות החומר הלבן לא התאפשר לי להנות ממנה.
ביפן לפני 17 שנה חוויתי חורפים קפואים ויבשים. השמיים הבהירים יחד עם הקור העז חתכו והעירו את הגוף. בחריפות הזו השתלב היטב ה"קנגייקו" (מילולית, אימון קר) שבו במשך מספר ימים של שיא החורף, התאמנו על חוף הים אימונים אינטנסיביים שאפשרו לנו להתמסר ולהשיל נוקשות של גוף ולב. אני חושב שמהימים ההם באה אהבת החורף שלי.
כשחזרתי לארץ המשכתי את המסורת הזו עם תלמידי בטמפרטורות ירושלמיות מאתגרות קצת פחות. היום, כל זה נראה לי רחוק מאוד ולמרות הידיעה הברורה שהאימונים הללו שינו את חיי, אני מעדיף בהרבה אימונים שממיסים גבולות ברכות במקום לחתוך דרכם בחדות. ההמסה מאפשרת להיות באינטימיות עם הגוף. החדות עלולה להתייחס אליו ככלי. המשך…
תבונת הגוף 