שברו את הכלים

מרתק לעקוב אחרי הדינאמיקה במאבק הרופאים. התפטרות המתמחים היא אקט של סירוב לשתף פעולה, טקטיקה בסיסית של מאבק לא-אלים: לדעתם המערכת הרפואית מתנהלת בצורה שערורייתית והם מסרבים להמשיך ולשתף עם כך פעולה. מנגד, אנשי האוצר ומשרד הבריאות לא הפנימו מול מה הם ניצבים. הם חושבים שמדובר בסכסוך עבודה "רגיל". בסכסוך "רגיל" כל צד פועל בכפוף למאזן הכוחות וההסכמות נקבעות לא על פי מה שצודק אלא מתוך הכרה בנקודות הכוח והחולשה. אבל עכשיו – אחרי שההשענות על מאזן הכוחות הולידה הסכם בעייתי – הרופאים אינם מוכנים להשלים עם מה שאינו צודק בעיניהם. בסיטואציה החדשה הזו אמצעי הכוח של הממשלה מתגלים כחסרי ערך, הסדר החברתי שמבוסס על הכוחנות הממשלתית מתפרק.

Read Full Post »

מאבקים לא-אלימים – התנגדות

הרשימה הראשונה בסדרה זו התמקדה במחאה וטענה שכוחה של מחאה ליצור שינוי חברתי הוא מוגבל. מחאה היא דרך מצוינת לגייס תמיכה, לבנות כוח ולהסיר חסמים פסיכולוגים לפעולה אולם אין בה בכדי לגרום ליריבים להיענות לדרישות שהיא מציבה. לשם כך יש לפעול בצורה שתוציא את הכוח שנצבר אל הפועל. אפשר לעשות זאת על ידי פעולות של התנגדות או על ידי חתירה תחת מקורות הכוח של היריבים והחלשתם עד שיובהר להם שהמחיר של אי-היענות גבוה מדי. רשימה זו תוקדש לשיטה של ההתנגדות הלא-אלימה.

חשוב להבין שאין סתירה בין אי-אלימות למאבק שמפעיל כוח. בעיתון הארץ של יום ששי  דווח על חילוקי דעות בקרב פעילים בתנועת המחאה האמריקאית בין אלו שרוצים להתעמת עם הרשויות האמריקאיות ואלו שמתנגדים לכך. הכתבה לא יצרה הבחנה בין התפרעות שכללה ניפוץ חלונות של בנקים לפעולה ששיתקה את נמל אוקלנד.

Read Full Post »