Feeds:
פוסטים
תגובות

ישנן דרכים שונות בהן הגוף מאפשר לנו לגעת ברוח. יש טעם לפרוס את הדרכים הללו לא רק כדי לתאר אותן אלא גם כדי להבהיר שהן שונות זו מזו. כשהתחלתי לכתוב התברר לי שאני מפרט הרבה מעבר למה שצפיתי – מבחינה זו הכתיבה הבהירה גם לי כמה נקודות חשובות – ושיהיה צורך לחלק את הדברים למספר רשימות. יום אחד אני אלמד לקצר, אבל עד אז הנה החלק הראשון:

הגוף כמשנה תודעה

הדרך הזו היא אולי הטבעית ביותר ונדמה לי שהיא גם מה שרוב האנשים חושבים עליו כשהם חושבים על הגוף בהקשר רוחני. הגוף משפיע על התודעה והגילוי של עוצמת ההשפעה הזו הוא מרגש מאוד. הרצון לשחזר חוויות של חיות או שחרור דרך הגוף נתפס כמובן מאליו. חוויה עוצמתית חד פעמית של שמחה, שחרור או חיבור יכולה להניע אדם להתמיד בתרגול כלשהו בתקווה לשחזר אותה. כשמתברר שאכן אפשר ללמוד איך לעשות זאת, שיש שיטות מפורטות שעוסקות בכך זה כמו למצוא אוצר. עבודה עם צ'אקרות, תרגולי נשימה שונים, סגנונות של יוגה, מדיטציה טאואיסטית, מחול סופי וכו' הן דוגמאות לשיטות ששינוי התודעה הוא מטרה עיקרית אם לא בלעדית שלהן. יש גם מגוון טכניקות סגפניות ששואפות להתמיר את התודעה דרך הגוף. הנה תרגול כזה של הימאבושי – סגפני ההרים היפנים – שאינו מאוד מוכר בארץ:

דרך אגב, התרגול הזה (שנקרא טאקיגיו) כולל טקס שלם של הכנה ו"דיבור" עם המפל. אפשר לראות דוגמא מצויינת כאן. המשך »

ככה בונים חומה

ביום שני 8/11 התקיים בבג"ץ דיון בעתירה של תושבי הכפר אל-וולג'ה לשינוי תוואי החומה הנבנית בימים אלו מסביב לכפר שלהם. תושבי אל-וולג'ה הציגו לבית המשפט תוואי חומה חלופי שיסב נזק סביבתי מינימלי (על כך בהמשך), לא יפגע בתושבי הכפר ויהיה יעיל מבחינה ביטחונית. תשובת המדינה לעומת זאת נסמכה על טיעונים חלשים והייתה רצופה סתירות פנימיות וטענות מטעות. כמו כן צו התפיסה לאדמות שבהן מתבצעות העבודות פקע עוד לפני שהעבודות החלו והשופטים לא קיבלו את הפרשנות המקלה של המדינה מדוע הוא עדיין בתוקף. אפשר היה לחשוב שבמצב עניינים כזה, עתירת התושבים תתקבל ושנציגי המדינה יואשמו אולי בביזיון בית המשפט. התוצאות היו אחרות ומאכזבות. המשך »

אתמול באימון נפלה לאחת המתאמנות החגורה שהיא חגרה סביב המתניים. אחר כך גם הקשירה של החולצה שלה נפרמה והיא נפתחה (לובשים את החולצה כמו ז'קט ואת שני כנפותיה קושרים זו לזו). לא, זה לא מה שאתם חושבים – מתחת לחולצת האימון היא לבשה טי-שירט לבן כך שהכול היה מהוגן ולא מביך. אבל פתאום הכתה בי ההכרה שלפני שנים דברים מהסוג הזה היו מתרחשים אצלנו כל הזמן ואילו עכשיו זה כמעט לא קורה. פעם בצרפת קפצנו וקפצנו ופתאום הייתי בלי חולצה, פעם אחרת בחוף נחשולים נפלו לי המכנסיים ולמרות שהרגשתי איך הקשירה שלהן מתרופפת לאט לאט לקראת צניחתם הסופית, לא חשבתי שזו סיבה לעצור ולהדק את העניינים. יש עוד הרבה דוגמאות. המשך »

יוהן גלטונג נחשב לאחד האבות המייסדים של תחום לימודי השלום וחקר הסכסוכים. ניסיונו הרב, חזונו המעמיק והאישיות הכריזמטית שלו משווים לו לעתים הילה של גורו. לימודי שלום הוא תחום צעיר יחסית שראשיתו במחצית השנייה של המאה ה-20 אולם הוא הולך ומתפשט ברחבי העולם הן כתחום מחקר אקדמאי והן כגישה מעשית חשובה להתמודדות עם סכסוכים (לאומיים ואחרים) ויצירת תרבות של שלום.

גם בארץ יש מספר תכניות אוניברסיטאיות של לימודי שלום (ובעיקר ישוב סכסוכים, שזה משהו קצת אחר) אבל קיים פער עצום בין ההתמקדות הישראלית (הן הממסדית והן של האדם ברחוב) בצבא וחשיבה ביטחוניסטית לבין העדר המודעות בישראל לדרכים אחרות – לא כוחניות – של התמודדות עם סכסוכים. הפער הזה הוא בלתי נסבל בעיני ופה ושם התלוננתי עליו. צעד קטן – וחשוב – לשינוי מצב זה הוא תרגום ראשון לעברית של ספר של גלטונג. לפני שאסקור את הספר ברצוני לצטט מאחרית הדבר של הספר כמה פרטים ביוגרפים על גלטונג כי יש בכך להבהיר לקוראה הישראלית עד כמה מדובר בתחום חי שנפוץ ברחבי העולם. המשך »

צורתו של החופש

לפני כמה ימים טיפלתי קצת בגינה. עישבתי, גזמתי, חפרתי וגם שתלתי כמה שתילים. לסיום השקיתי את השתילים. בהעדר משפך השתמשתי בדלי שהמים נשפכו ממנו בשצף עז מכפי שהיה יאה לשתילים הקטנים והרכים שטמנתי באדמה. גהרתי מעל כמה צמחים והטיתי בזהירות את הדלי כך שהמים יזרמו ממנו במתינות. ואז זה קרה. הזרם העדין, הדיוק שבהקשבה לזווית הנכונה של הדלי וההשתהות עד שהזרם האיטי ירווה את השתילים הפכו לרגש. הזיעה, השרירים והפעלתנות העניינית פינו את מקומם לתחושה של רוך ועדינות. הפרחים הדקים, האדמה הקצת תחוחה קצת רטובה וטיפות המים המנצנצות יכלו לגעת בי. המשך »

על תורת המשחקים והעדר שלום

ביום ששי הקרוב תתקיים הליכת שלום לאורך תוואי החומה באל-ולאג'ה, ליד ירושלים. מוזמנים מאוד להצטרף. פרטים בבלוג של דהרמה אקטיביסטית.

ועכשיו לרשימה עצמה:

אחרי שאהוד ברק הרכיב ממשלה בשנת 1999, חלפה שמועה נרגשת בקרב תלמידי החוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית: הפרופסורים של המכון ללימודים מתקדמים בגבעת רם חישבו ומצאו – בעזרת תורת המשחקים – שמר ברק הרכיב את הממשלה היציבה ביותר שהיה באפשרותו להקים. כחלק מהאופוריה הכללית (בחוגים מסוימים) שהנה הסתיים עידן נתניהו ושחר חדש מפציע, זו היתה הוכחה קטנה ומיידית שאהוד ברק (שמחזיק תואר במתמטיקה ופיזיקה – כנראה אפילו לקח קורס בתורת המשחקים) יודע מה הוא עושה. כידוע, הממשלה היציבה הזו ורה"מ המבריק שלה שרדו פחות משנתיים.

מה שמעניין בהקשר של הרשימה הזו הוא שתורת המשחקים קשורה אולי גם לפריצתה של האינתיפאדה השנייה שהביאה לסיומה בטרם עת של ממשלת ברק: המשך »

לכאורה התזה המרכזית של הספר Phylosophy in the Flesh היא שהתודעה שלנו הינה גופנית ביותר: המושגים הכי מופשטים שלנו – זמן, אהבה, סיבתיות ואלוהים – מעוגנים בחוויות גופניות בתכלית. כמוהם, הפעילות המנטאלית המופשטת שלנו מבוססת בעצם על מנגנונים גופניים של חישה ותנועה. nמחבריו של הספר הם חוקרים מוערכים ובעלי שם: הבלשן הקוגניטיבי ג'ורג' לייקוף מאוניברסיטת ברקלי והבלשן והפילוסוף מרק ג'והנסון מהמחלקה של מדעי המחשב באוניברסיטת מקווארי מאוניברסיטת אורגון. ההזדמנות לקרוא את התזה הזו מזווית אקדמית-מדעית הלהיבה אותי מאוד אולם לצערי עיקרו של הספר מוקדש לסוגיה שלטעמי היא טריוויאלית ופחות מעניינית: מהותה של אמת והיכולת שלנו לדעת מה אמיתי. המחברים כורכים בין שתי הסוגיות הללו ואף נותנים לכך שם – Embodied Realism – אבל מתקבלת תוצאה מאכזבת למדי של התעסקות טפלה במושגים כאלו ואחרים.

לפני שנמשיך, עצירה מתודית לצורך הבהרת המושג Embodiment שאין לו מקבילה מוצלחת בעברית. משמעותו היא משהו מעין להיות מופנם/מיושם/מבוסס בגוף. שמעתי פעם את ההצעה הגפנה שהיא מאוד מתאימה מבחינה דקדוקית אבל לא מצאה חן בעיני. על מנת להימנע מסרבול אני משתמש ברשימה הזו במילה "גופני" שהיא ממש לא תרגום נכון ומקווה שהקוראה תזכור להציב במקומה את המילה הלועזית. המשך »

ביום שלישי בערב יתקיים סיור של דהרמה-אקטיביסטית להכרת אל-וולא'גה ותוואי החומה המתוכננת סביבו. פרטים והצטרפות, כאן.
בין השאר יוקרן שם גם הסרט התיעודי על המאבק שהתנהל בכפר בודרוס נגד החומה. מאבק לא אלים שהסתיים בהצלחה גדולה.

דורון צור, איש יקר, ראה את הסרט ולהלן רשמיו. אני מזמין אתכם לזכור תוך כדי קריאה שמה שקרה והסתיים בבודרוס הוא מנת חלקם של כפרים רבים בגדה היום. אלא שבכפרים אלו דבר לא הסתיים וההצלחה אינה מובטחת. ביום ראשון בג"ץ אמור לפסוק במספר עתירות שהוגשו בעניין החומה בוולאג'ה. נקווה לטוב אבל עתירות אחרות של תושבי הכפר כבר נידחו.
לאלו מאיתנו שנרתעים מהמחשבה על עמידה מול בולדוזרים וחיילים חמושים אני רוצה להציע שהמאבק הזה אינו רק של הפלסטינים. זה מאבק של כולנו ומי שהאינטנסיביות של מאבקים דוגמת בודרוס היא למעלה מכוחותיו מוזמן לפעול בדרך אחרת, חשובה מעין כמותה: לעורר את דעת הקהל הישראלית לגבי המתרחש שם. יש דרכים לעשות זאת ונדון בחלקן ביום שלישי.

דרך אגב, הרשימה הזו פורסמה גם בבלוג החדש של דהרמה אקטיביסטית בישראל.

ודבר אחרון לפני התיאור של דורון – טריילר לסרט. המשך »

פתחתי בלוג חדש שאמור לשמש במה למגוון פעילויות של דהארמה מעורבת חברתית בישראל. לאט לאט אעלה לשם חומר – שלי ושל כותבים אחרים -וקישורים.  כרגע אפשר למצוא שם מידע על פעילויות המתקיימות בשבועות הקרובים. בין השאר מדובר ב:

חוץ מזה תוכלו למצוא שם את שבועת הבודהיסטווה המדהימה, הסבר על מה היא דהרמה מעורבת חברתית, ורשימה של חלק מהאנשים והארגונים הפעילים בתחום.

תבונת הגוף ימשיך להתקיים כפי שהיה עד כה. מן הסתם חלק מהתכנים שנהגתי לפרסם בו יתפרסמו מעכשיו בבלוג החדש – ימים יגידו. בכל מקרה, אין לי שום כוונה לנהל שני בלוגים. הבלוג החדש יהיה – כך אני מקוה – במה משותפת למספר כותבים שעושים דהארמה מעורבת חברתית.

מוזמנים להעביר הלאה.

מה המרחק בין מה שאנחנו מספרים לעצמנו למה שבאמת קורה?

אתחיל מדוגמא מתמטית.

במתמטיקה יש שמות לקבוצות שונות של מספרים. ישנם למשל המספרים הטבעיים 1,2,3,4… וישנם המספרים הראציונלים (מלשון ratio, מנה) – אלו המתקבלים מחלוקה של שני מספרים שלמים – 1/3, 17/6… לתקופה מסוימת רווחה הסברה שאלו הם כל המספרים שקיימים על ציר המספרים. הפיתגוראים אפילו סברו שהמספרים הללו נמצאים במהות של כל התופעות הגשמיות. המשך »