מחווה של מודעות – צ'ארלס ז'נו

ריקוד

דתות, דתות נושנות –
זה מרעיש לגלות שרוב הפעולות הדתיות
נחשבות בעיני סוציולוגים לבעלות תועלת.

טקסים הנבחנים מנקודת המבט
של הרווח שבהם,
התועלת שהם תורמים ללכידות הקבוצה,

כאילו שמוטיבציה שכזו
היא ממהותה של כל עשייה.

כאילו שאפשר להפחית את הפעילות האנושית
לכדי הרווח שבה.

עבור תודעה שלכודה בלהיעשות (becoming) 
זה עלול להיות קשה
להבין את המעשה הדתי.

חסר הבית ברחובות
ינטה פחות להפחית הכל
לכדי רווח, לתוצאות עתידיות.

בעולם בו ייצור
משחק תפקיד חשוב,

בעולם בו מחפשים
שלמות דרך צבירתם
של חפצים,

האם תתכן דרך
אל מחוץ למלכודת הזו?

פעולה של אי-ייצור.
לא מדיטציה חסרת תנועה,
כי אם מעשה של פירוק,

לפזר את מה שנצבר
במחווה של בזבוז טהור.
הקרבה.

לעתים מוקרבות חיות,
לעתים מבוזבז אוכל, אך הקורבן המוחלט
הוא זה של כל תחושה של מטרה.

מדיטציה
עשויה להיות קרבן
כאשר היא אינה נעשית לשם סיבה,

כאשר מתרגלים ללא "למה?"
….

קרבן
…
לנסות משהו מציב אותנו

בשדה של להיעשות,
בעולם של מוצרים וכלים,
בעולם של לא להיות.

אפשר לדמיין איך בזמן כלשהו
מישהו לקח מקל ואבן
וקשר אותם יחדיו לכדי כלי.

למקל ולאבן לפני שהכלי
נוצר היתה הוויה משלהם.

ביצירת הכלי,
איבד העץ את עציותו
האבן את אבניותה.

המקל והאבן
נהיו למשהו אחר מאשר עצמם,
קיימים אך ורק לשם מטרה כלשהי.

משאיבד את הוויתו שלו,
הכלי קיים על מנת לקיים משהו
אחר מאשר אותו עצמו.

לאחר שנעשה בו שימוש,
משנעלמה תכליתו,
מושלך הכלי.

אך לא רק הכלי, 
גם יוצרו ומפעילו,
כבולים למטרה.

כפי שהעץ איבד את עציותו
והאבן את אבניותה,
גם אנו עלולים לאבד את הוויתנו.

אנו עלולים לאבד את הוויתנו כאשר אנו קיימים אך ורק
לשם איזושהי מטרה, עבור משהו
אחר מאשר עצמנו.

על מנת להשמיד את היעילות
את העובדיות של העובד –
על מנת למצוא את הוויתם –

אנשי ונשות העבר
חגגו קורבנות.
להיות תיפקוד, כלי חי –

קדר, צייד, נגר,
בכל מקרה לא יצור חי – יצרני כלים אלו
ובניהם ובנותיהם,

נכדים ונכדות,
הבינו אולי
שאיבדו משהו מהותי;

ייתכן שהבינו
שמשהו – הוויתם –
הינו חסר.

בניסיון ללכוד מחדש את הוויתם,
הם ניסו למחוק את מה שנעשה
במלאכתם.

הם ניסו ליזום עשייה
שלא נושאת פירות,
ששוללת מטרה.

…

אבודים בתוך להיעשות
איננו יכולים לחוות את הוויתנו.

להיעשות יותר,
או פחות, או מוצלחים –
להיעשות למשהו אחר בכל מקרה,

אנו יכולים לתעתע במחשבה.
רק טיפה של להיעשות
אנו עשויים לומר.

אך טיפה של להיעשות הינה רחוקה
מלהיות בדיוק כמו הרבה להיעשות.

רק לשפר קצת את הנשימה שלי;
רק להזיז את הראש שלי על מנת
למצוא שימוש לתנועה חסרת שימוש –

כשמסתכלים על חסר התועלת כאילו הוא חסר תועלת לצורך משהו,
הקרבת חיה
נהיית הכנה של ארוחה,

גרזן ההקרבה קהה
נותר חסר להב.

בואו לא נמצא משמעות
בדברים שאנו עושים.
הבה נקריב את תחושת המשמעות.

 

עוד על הסםר ועל עבודתו של צ'ארלס כאן.